איסור הלבנת הון

על הבנקים חלה חובה להכיר כראוי את הלקוחות ומקבלי השירות  עימם הם מנהלים עסקים תהליך "הכר את הלקוח" נדרש ע"פ הוראת החקיקה. בהתאם להוראות אלו הבנק נדרש להכיר את לקוחותיו לרבות מטרת פתיחת החשבון , רקע על הלקוח, היקף צפוי של הפעילות שתעבור בחשבון, בפעילות עסקית / פרטית , מהותה , אפיון לקוחות הלקוח , ספקים, והבנת מקור עושרו של הלקוח, צפי הכנסותיו , ועוד.  על מנת לעמוד בחובה זו על הבנק לזהות את לקוחותיו ( לרבות מבצעי הפעולות בשם הלקוח, ועוברי אורח אשר אינם נרשמים בחשבון ) ע"פ כללים שנקבעו , לעקוב אחר פעילות המתנהלת בחשבונות, לזהות פעילות בלתי רגילה , להבין מהותן של עסקאות המתבצעות ע"י הלקוח, ולקבל תיעוד רלוונטי אודות עסקאות אלו.

 להלן מספר דגשים בנושא קיום הוראות החוק:

1. בעת פתיחת חשבון, ובעת ביצוע פעולה יש לענות על השאלות הנשאלות ע"י הבנקאי, ולספק את המסמכים המתבקשים על ידו. על הלקוח להבין כי שאלות הבנקאי נועדו לשמור על כך שהן הבנק, והן הלקוח/מקבל השירות, יעמדו בדרישות הוראות החקיקה, ואינן נובעות מסקרנות או חטטנות. יש להזכיר כי על הבנקאי חלה "חובת סודיות" ולכן כל המידע המתקבל כפוף לחובת הסודיות הבנקאית החלה על הבנק.

אנו יוצאים מנקודת הנחה כי לאזרח מן השורה המבצע פעולה, אין כל סיבה להסתיר מידע בסיסי מהבנק איתו הוא עובד. לעומת זאת, סירוב לשתף פעולה לענות על השאלות, ולהציג אסמכתאות נדרשות אותן נדרש הבנקאי לשאול בהתאם לחוק, מעורר חשש בדבר כשרות הפעילות המבוקשת.

2. הוראות החוק בישראל קובעות, כי ניהול חשבון עבור אחר מבלי להצהיר על כך (גם אם מדובר בבן משפחה מקרבה ראשונה) – מהווה עבירה פלילית.

לפיכך, יש להקפיד להודיע לבנק על כל בעלי העניין בחשבון. כלומר, מיהם השותפים, מורשי החתימה, מיופי הכח, הנהנים ובעלי השליטה בחשבון.

3. הבנקים נדרשים לקבל מספר פרטים ממי שמבקש לפתוח חשבון או לשנות בעלות בחשבון (או לבצע פעולות שאינן נרשמות בחשבון כלשהו של לקוח), אשר מרביתם נדרשו עוד לפני חקיקת החוק (שם, מספר זהות, דרכון, מען, נהנים אחרים בחשבון, מיופי כוח בחשבון ועוד).

4. על הלקוחות להצהיר האם החשבון נפתח עבורם או שמא הם מנהלים את החשבון עבור אדם אחר, וזאת כדי לדעת מי הנהנה האמיתי בחשבון. בחשבונות הנפתחים עבור תאגידים יידרשו הלקוחות למסור גם את פרטי בעלי השליטה בתאגיד, על מנת לאפשר שקיפות מלאה.

5. צו איסור הלבנת הון קובע שורה של סכומי סף, אשר ביצוע פעולות בעלות ערך גבוה מהם, מפעיל מנגנון של העברת דיווח ממוכן (אוטומטי) לרשות לאיסור הלבנת הון.

לתשומת לבכם, פיצול סכומי הפקדות מעורר חשד כי המפקיד מבקש לעקוף את מנגנון הדיווח הממוכן, ולהמנע מדיווח, אף אם למעשה מדובר בכספים שמקורם אינו בפעילות עבריינית. בתי המשפט בישראל פסקו, כי פיצול כספים להפקדות שונות (שכל מטרתו להימנע מדיווח ממוכן) מהווה עבירה של הלבנת הון. נוכח כך: הימנעו מפיצול הפקדות / משיכות שלא לצורך.

מידע נוסף ניתן למצוא באתר הרשות לאיסור הלבנת הון

ובאתר בנק ישראל