מאמרים
כללים אחידים לערבויות דרישה
סט כללים חדש URDG 758 שנכנס לתוקף בשנת 2010 מעורר ציפיה להיקף שימוש דומה שנעשה בכללים האחידים לאשראים הדקומנטרים ה- UCP600.
בעולם העסקים, ובוודאי בעולם העסקים הבינלאומי, יבואנים, יצואנים ואנשי עסקים הצורכים אשראי מתבקשים להמציא ערבויות בנקאיות. סוגי הערבויות השכיחים הם: ערבות מכרז, ערבות ביצוע, ערבות מקדמה, ערבות טיב וערבות להבטחת אשראי.
הערבויות מוצאות על ידי הבנק של מבקש הערבות לטובת הצד האחר לעסקה או במקרה של ערבות לאבטחת אשראי הבנק המעמיד את האשראי.
בעולם הסחר הבינלאומי, באופן טבעי נגרמות לא פעם אי הבנות וחוסר הסכמה בין הצדדים על רקע של הבדלי שפה, גישות שונות ופערי תרבות. במקרה הטוב, מסתיימות המחלוקות בבוררויות ובמקרה הפחות טוב בתביעות משפטיות.
לשכת המסחר הבינלאומית ה- ICC, ארגון העסקים הגדול ביותר בעולם שישראל היא חלק ממנו, לקח על עצמו כבר בשנת 1911 לקדם ולעודד את הסחר הבינלאומי הגלובלי. כדי להפחית למינימום את המחלוקות, החליטה ICC לקדם פיתרון באמצעות כללים אחידים שיהיו מקובלים על כלל קהיליית הסחר הבינלאומי (כולל הבנקים).
סט הכללים הראשון לערבויות דרישה פורסם בשנת 1992 והוא נקרא URDG 458 (Uniform Rules for Demand Guarantee). לאחר 15 שנות נסיון עם סט הכללים הראשוני הוחלט בשנת 2007 על רוויזיה בכללים האחידים על מנת לעדכנם לשנים הבאות.
ואכן, ב-01.07.2010 נכנסו לתוקף הכללים החדשים הנקראים URDG 758. הכללים האחידים URDG 758 קובעים למעשה תהליך עבודה מסודר לכל אחד משלבי הערבות: הוצאת ערבות, שינוי, הצגת דרישה, בחינת הדרישה ע"י הבנקים, תהליך התשלום (אם נדרש) ותום התוקף.
היתרונות בשימוש בכללים אחידים לצדדים בערבות - המבקש והמוטב
- קובעים חד משמעית כי הערבות הכפופה להם היא בלתי חוזרת, אוטונומית ובלתי תלויה (עקרון העצמאות)
- פותרים את בעיית הכפיפות החוקית
- קובעים את עקרון ההתאמה - מה שמצוין בערבות מחייב את הערב
- מתייחסים גם לערבויות נגדיות
- מבחינים בין דרישת תשלום לבין דרישה להארכה או תשלום
- קובעים את מסגרת הזמן לבדיקת הבנקים את מסמכי דרישה
- מסדירים את נושא הערבויות ללא תוקף וללא אירוע פקיעה
- קובעים כי דרישת הערבות תכלול הצהרה כי אירע מחדל תוך פרוט המחדל
- מתייחסים לאירוע כח עליון
סט הכללים החדש ה-URDG 758 ברור יותר, מדויק יותר ומאוזן הרבה יותר כלפי הצדדים לערבות. אין ספק כי השימוש בו יביא לצמצום מרווח הפרשנות בין הצדדים לעסקת הסחר הבינלאומי, יעמיד את המשתתפים בערבות על רף אחיד, מוסכם ומאוזן ויקטין למינימום את התביעות המשפטיות בגין אי הבנות.