איסור הלבנת הון
"הלבנת הון" או "כיבוס כספים" (Money Laundering בהגדרה הקלאסית), הינה תוצאה של פעילות ברכוש והון שמקורם בעבירה, שהוסוו והושתלו בין היתר במערכת הכלכלית פיננסית, וכך הפכו ל -"חוקיים" לכאורה. אדם המבקש להלבין כספים עושה זאת כדי להסוות את מקור הרכוש או את זהות בעליו, במטרה לנתק לכאורה את הקשר בין כספים אלה, לבין הפעילות האסורה ממנה הושגו.
בשל ההתקדמות הטכנולוגית של המערכות הפיננסיות בעולם, והקלות בהעברת כספים בשווקים בין-לאומיים, כיום קל יותר למנסים להלבין הון או לאלו המבקשים באופן מכוון להימנע מדיווח לרשויות לגביהם ולהסוות את מקור הכספים. כך שכספים שהושגו בפעילות בלתי חוקית כגון סחר בסמים, סחר בלתי חוקי בנשק, סחר בבני אדם, עבירות הימורים, ועוד יכולים לעשות דרכם אל חשבונות בנק הפזורים ברחביי העולם.
הרשויות הנלחמות בפשיעה בארץ ובעולם הגיעו למסקנה כי ניסיון לחסימת האפשרות לעבריינים "להלבין" ו"לטהר" את כספם, היא אמצעי חשוב במאבק בארגוני טרור, עבריינות סמים ופשע מאורגן לסוגיו. כמו כן, כדי להצליח בכך, הסכימו מדינות רבות בעולם כי נחוצים סטנדרטים בין-לאומיים וחקיקה שיאפשרו שיתוף-פעולה בין ממשלות, רשויות אכיפת חוק, רשויות מס ומוסדות פיננסיים.
האמנה הבין-לאומית הראשונה לשיתוף-פעולה נגד הלבנת הון (FATF) נחתמה בסוף שנות ה-80. מכוח האמנה הוקם בפריז כוח משימה בין-לאומי המרכז את שיתוף הפעולה בנושא. בשנים האחרונות גם ישראל הצטרפה באופן מלא למאבק העולמי בטרור ובהלבנת הון.
דרכי הלבנת הון רבות הן, ומניעתן אינה קלה. נוכח הסיכונים שפעילות זו טומנת בחובה, כגון ערעור יציבותן של מערכות פוליטיות, כלכליות וחברתיות במדינות דמוקרטיות, ואף סיכון חיי אדם, קיימת חשיבות גבוהה להמשך המאבק בתופעה זו בכל האמצעים העומדים לרשותנו. על כן, על גופים פיננסיים ובכללם תאגידים בנקאיים, לבדוק את מקור כספי לקוחותיהם ולעמוד על טיב הפעילות בחשבון באופן שוטף.
הבהרה:
המידע באתר זה מובא לצרכי הסברה בלבד ואין לראות בו חוות דעת משפטית ו/או לעשות בו שימוש במסגרת הליכים משפטיים.
לקבלת מידע מורחב על הנושאים השונים בתחום איסור הלבנת הון, לחץ על הקישורים הבאים:
חוק איסור הלבנת הון וחוק איסור מימון טרור
למידע נוסף:
דרישות הדיווח
בין החובות המוטלות על הבנקים במסגרת הוראות החוק קיימת גם חובת הדיווח על פעולות המתבצעות בחשבונות הלקוחות (למעט גופים הפטורים על פי הוראות החקיקה), אותו נדרשים הבנקים להעביר אל הרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים:
דיווח לפי גודל פעולה
דיווח לפי גודל פעולה הינו דיווח אוטומטי, ללא שיקול דעת של הבנק, על עסקות מסוגים מסוימים שערכן הוא מעל סכום שנקבע. לא מדובר על עסקות שיש לגביהן חשש כי הן קשורות להלבנת הון, ואולם, לאור ניסיון שהצטבר במדינות אחרות, החליט המחוקק כי ראוי שייבחנו על-ידי הרשות המוסמכת במשרד המשפטים.
דוגמאות:
- הפקדה או משיכה של מזומנים, בש"ח או במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל-50,000 ₪ ויותר, בין אם הפעולה נעשית בחשבון של לקוח ובין אם לאו. לדוגמה: הפקדת 50,000 ₪ במזומן לצורך העברת מט"ח לחו"ל (בעת הפקדה או משיכת מזומנים שלא דרך חשבון, מול מדינה בסיכון - החל מ- 5,000 ₪).
- הוצאת המחאה בנקאית בסכום של 200,000 ₪ ומעלה.
- החלפה או המרה של שטרות ומעות, במטבע ישראלי או במטבע זר, בסכום של 50,000 ש"ח ומעלה.
- העברה מישראל לחו"ל או מחו"ל לישראל, באמצעות חשבון בנק, בסכום שווה ערך ל-1,000,000 ₪ לפחות (אלא אם קיים תיעוד כי מדובר בעסקת יבוא או יצוא של סחורות). בפעולות כאמור מול מדינות בסיכון - החל מסך 5,000 ₪.
דיווח על פעולות בלתי רגילות
הבנקים נדרשים לדווח לרשות המוסמכת במשרד המשפטים על פעולות נוספות של לקוחות אשר נראות לבנק כבלתי רגילות, לאור המידע המצוי בידו. כלומר, חורגות מדפוסי הפעילות הרגילים בחשבון. קבלת החלטה לדווח על פעולה כ"בלתי רגילה" אינה דבר של מה בכך, ותיעשה על-ידי גורמים מוסמכים לכך בבנק.
דוגמאות:
- משיכה של כספים וניירות ערך סמוך לאחר הפקדתם, שלא במסגרת מהלך עסקים רגיל וללא סיבה נראית לעין.
- שימוש תכוף בכספת על-ידי כמה אנשים, ללא סיבה נראית לעין.
- פעילות בחשבון הנראית כי היא נועדה לעקוף את חובת הדיווח לפי גודל פעולה, כמו סדרה של הפקדות/משיכות בסכומים נמוכים במקצת ממה שנקבע בחובת הדיווח לפי גודל פעולה.
- לבנק נראה כי בעל החשבון מנהל את החשבון בעבור מישהו אחר, בלי שהצהיר על כך.
- פעילות שהיקפה יוצא דופן או מהווה שינוי משמעותי ביתרות שבחשבון, ללא סיבה נראית לעין.
שאלות ותשובות נפוצות להבהרת היבטי הדיווח
הבהרה
המידע באתר זה מובא לצרכי הסברה בלבד ואין לראות בו חוות דעת משפטית ו/או לעשות בו שימוש במסגרת הליכים משפטיים.
שאלות ותשובות נפוצות להבהרת היבטי הדיווח
האם המידע שיועבר על-ידי הבנקים ל"רשות המוסמכת" יישאר סודי?
כן. על-פי החוק, המידע המועבר אל "הרשות" הוא מסווג, ואינו נגיש לגורמים בלתי מוסמכים. מידע מ"הרשות" יועבר רק על-פי הוראות החוק, ולצורך חקירת עבירות הלבנת הון, או הגנה על בטחון המדינה ומלחמה בארגוני טרור.
האם הבנק יידע את הלקוח כאשר הוא מדווח על עסקות הלקוח ל"רשות המוסמכת"?
לא. החוק אוסר על הבנק ליידע את הלקוח על העברת דיווח על פעולות בלתי רגילות בעניינו של הלקוח. הדיווח לפי גודל פעולה הוא, כאמור, אוטומטי, על עסקות שערכן הכספי הוא מעל גובה מסוים, ולקוח המעוניין בכך יוכל להתעדכן מראש באשר לסוגי העסקות והסכומים החייבים בדיווח.
האם החוק עומד בסתירה לעיקרון צנעת הפרט ושמירת הסודיות הבנקאית?
ייתכן. כמו ביישום חוקים אחרים, גם כאן נדרש המחוקק לאזן בין ערכים שונים. כאן - בין צנעת הפרט וסודיות בנקאית מצד אחד, למאבק בהלבנת הון ופשיעה לסוגיה, מצד שני. המחוקק, שהיה מודע לניגוד אפשרי בין ערכים אלה, בחר לאזן ביניהם באופן כזה, שהמידע יועבר לרשות מוסמכת במשרד המשפטים, ולא ישירות למשטרה, כפי שנהוג במדינות אחדות.
כלומר, המשך הטיפול בפעולות שדווחו לרשות לאיסור הלבנת הון, נמצא בסמכותה הבלעדית של הרשות לאיסור הלבנת הון, אשר רשאית אף להעביר את הפרטים הרלוונטיים לגורמי אכיפת החוק במדינת ישראל, בכפוף להוראות החוק.
בנוסף, כל מידע המצוי בידי הבנק, בין אם הוא מועבר ובין אם אינו מועבר לרשות לאיסור הלבנת הון, אינו חשוף לגורמים אינטרסנטיים כלשהם ושמור תחת מגבלות אבטחת מידע מחמירות.
אנו מאמינים שהתועלת ביישום החוק תגבר על כל פגיעה, אם תהיה כזו, בצנעת הפרט, ובטוחים כי הלקוחות יגלו הבנה לדרישות החוק.
הבהרה
המידע באתר זה מובא לצרכי הסברה בלבד ואין לראות בו חוות דעת משפטית ו/או לעשות בו שימוש במסגרת הליכים משפטיים.