In order to bring you the best possible user experience, this site uses Javascript. If you are seeing this message, it is likely that the Javascript option in your browser is disabled. For optimal viewing of this site, please ensure that Javascript is enabled for your browser.
     

    מאמרים

    הכללים האחידים לאשראים דוקומנטריים- מסמכי ההובלה בגרסה החדשה UCP600 לעומת הגרסה UCP500

    מאת: שרה יונגר

     

    ישיבות ועדת הבנקאות של לשכת המסחר הבינלאומית ה- ICC, על ניסוח ה- UCP600, הגרסה החדשה של הכללים האחידים לאשראים דוקומנטריים, היו מלוות בויכוחים רבים. הוויכוחים הסוערים ביותר שהתעוררו נגעו לסעיפים העוסקים במסמכי ההובלה. אחד מהמוקדים העיקריים של הדיון היה: האם להשאיר את הסעיף הדן במסמכי ההובלה שהונפקו על ידי משלחי מטענים (סעיף 30 ב- UCP500) או לבטלו כליל במהדורה החדשה.

     

    הטענה העיקרית היתה כי במאה ה-21 אין הבדל בין שטרי מטען המונפקים על ידי משלחים או חברות הובלה, ובלבד שהחתום יהיה מזוהה כראוי. מה שצריך לקבוע הוא סוג ההובלה ולא סוג המנפיק. מנגד, נציג FIATA (איגוד המשלחים הבינלאומי) שישב במהלך הדיונים, צידד בלהט בהשארת "סעיף המשלחים" ואף זכה לתמיכה ממספר נציגי ועדות לאומיות בעלי השפעה ו"יכולת קולית בעלת עוצמה".

     

    בסופו של דבר סעיף 30 לא נכלל ב - UCP600 לאחר ההצבעה של כל הוועדות הלאומיות. במקומו, התווסף תת סעיף, במסגרת סעיף 14 שעוסק בתקן לבדיקת מסמכים.


    תת הסעיף קובע שכל צד אחר חוץ מחברת ההובלה, הבעלים, רב החובל או המחכיר יכול להוציא מסמך הובלה, בתנאי שהמסמך עונה על 7 הסעיפים הבאים הדנים בהרחבה בשטרי המטען השונים:

    • סעיף 19 - מסמך ההובלה המכסה לכל הפחות שתי צורות הובלה שונות
    • סעיף 20 - שטר מטען
    • סעיף 21 - שטר הובלה בנתיב ימי, בלתי סחיר
    • סעיף 22 - שטר מטען של צד חוכר
    • סעיף 23 - מסמך הובלה אווירית
    • סעיף 24 - מסמכי הובלה יבשתית, על מסילת ברזל או בנתיב מים פנימי ארצי
    • סעיף 25 - קבלות של חברת בלדרות, קבלה של הדואר או אישור בדואר

     

    אכן מהפכה?
    לא ולא. למעט שינויים מינוריים, וברובם סמנטיים, לא התקבלו שינויים משמעותיים.
    השינויים העיקריים שנוצרו הם אלה:

    • סעיף 19 - מסמך הובלה המכסה לכל הפחות שתי צורות הובלה שונות
      מסמך זה, הראשון בסדר הסעיפים הנוגעים למסמכי ההובלה, מחליף למעשה את סעיף 26 ב- UCP500.
      השיקול להעמיד בראש את ה"הובלה המשולבת" נגזר מהשימוש ההולך וגובר בעולם הרחב בסוג זה, יותר מאשר בסוגי ההובלה האחרים.
      בסעיף זה אף נוסף תת סעיף חדש המבהיר במדויק מהו שטעון סחורה: "פריקה מכלי הובלה אחד והטענה מחדש לכלי הובלה אחר (אם בצורות הובלה שונות ואם לאו) במשך ההובלה ממקום השיגור, ממקום נטילת האחריות או ממקום המשלוח למקום היעד הסופי שנדרשו באשראי".
    • סעיף 20 - שטר מטען
      משטר המטען המתייחס להובלה ימית הושמטו המילים "ימי/אוקייני". הוועדה הסכימה כי כיום המושג "שטר מטען" מציין לכל העוסק בסחר הבינלאומי כי מדובר במסמך הובלה ימי.
    • סעיף 22 - שטר מטען של צד חוכר
      נוסף צד "המחכיר" הרשאי לחתום על שטר המטען.
      נוספה פסקה שנלקחה מתוך פרסום ה- ISBP של לשכת המסחר ה- ICC מספר 645, הדן בתקן הבינלאומי לבדיקת מסמכים ומבהיר כי "נמל פריקה יכול להיות גם שורת נמלים או שטח גיאוגרפי כפי שנקבע באשראי".
    • סעיף 23 - מסמך הובלה אווירית
      נוספה דרישה כי המסמך "יציין את תאריך ההוצאה" וכי "תאריך זה ייחשב לתאריך המשלוח, אלא אם מסמך ההובלה האווירית יכיל ציון מפורש של תאריך המשלוח בפועל, ובכל מקרה כזה התאריך המופיע כתאריך המשלוח בפועל ייחשב לתאריך המשלוח.
      חשוב! כל מידע אחר המופיע במסמך ההובלה האווירית הקשור במספר הטיסה ובתאריכה לא ייחשב בקביעת תאריך המשלוח".

     

    מדוע התקבלו רק שינויים מינוריים?
    האם בסופו של דבר השינויים שהתקבלו הם מינוריים מאחר ולא חלו שינויים במסמכי ההובלה בעשור האחרון, או כיוון שלא נאסף מספיק מידע מהגופים העוסקים בהובלת מטענים או מהארגונים המייצגים את אותם גופים בוועדות השונות ברחבי העולם? תלוי את מי שואלים.

     

    שרה יונגר היא ראש ענף סחר בינלאומי ותשלומים בינלאומיים בבנק לאומי ויו"ר ועדת הבנקאות ICC ישראל.