איסור הלבנת הון
"הלבנת הון" או "כיבוס כספים" (Money Laundering בהגדרה הקלאסית), הינה תוצאה של פעילות ברכוש והון שמקורם בעבירה, שהוסוו והושתלו בין היתר במערכת הכלכלית פיננסית, וכך הפכו ל -"חוקיים" לכאורה. אדם המבקש להלבין כספים עושה זאת כדי להסוות את מקור הרכוש או את זהות בעליו, במטרה לנתק לכאורה את הקשר בין כספים אלה, לבין הפעילות האסורה ממנה הושגו.
בשל ההתקדמות הטכנולוגית של המערכות הפיננסיות בעולם, והקלות בהעברת כספים בשווקים בין-לאומיים, כיום קל יותר למנסים להלבין הון או לאלו המבקשים באופן מכוון להימנע מדיווח לרשויות לגביהם ולהסוות את מקור הכספים. כך שכספים שהושגו בפעילות בלתי חוקית כגון סחר בסמים, סחר בלתי חוקי בנשק, סחר בבני אדם, עבירות הימורים, ועוד יכולים לעשות דרכם אל חשבונות בנק הפזורים ברחביי העולם.
הרשויות הנלחמות בפשיעה בארץ ובעולם הגיעו למסקנה כי ניסיון לחסימת האפשרות לעבריינים "להלבין" ו"לטהר" את כספם, היא אמצעי חשוב במאבק בארגוני טרור, עבריינות סמים ופשע מאורגן לסוגיו. כמו כן, כדי להצליח בכך, הסכימו מדינות רבות בעולם כי נחוצים סטנדרטים בין-לאומיים וחקיקה שיאפשרו שיתוף-פעולה בין ממשלות, רשויות אכיפת חוק, רשויות מס ומוסדות פיננסיים.
האמנה הבין-לאומית הראשונה לשיתוף-פעולה נגד הלבנת הון (FATF) נחתמה בסוף שנות ה-80. מכוח האמנה הוקם בפריז כוח משימה בין-לאומי המרכז את שיתוף הפעולה בנושא. בשנים האחרונות גם ישראל הצטרפה באופן מלא למאבק העולמי בטרור ובהלבנת הון.
דרכי הלבנת הון רבות הן, ומניעתן אינה קלה. נוכח הסיכונים שפעילות זו טומנת בחובה, כגון ערעור יציבותן של מערכות פוליטיות, כלכליות וחברתיות במדינות דמוקרטיות, ואף סיכון חיי אדם, קיימת חשיבות גבוהה להמשך המאבק בתופעה זו בכל האמצעים העומדים לרשותנו. על כן, על גופים פיננסיים ובכללם תאגידים בנקאיים, לבדוק את מקור כספי לקוחותיהם ולעמוד על טיב הפעילות בחשבון באופן שוטף.
הבהרה:
המידע באתר זה מובא לצרכי הסברה בלבד ואין לראות בו חוות דעת משפטית ו/או לעשות בו שימוש במסגרת הליכים משפטיים.
לקבלת מידע מורחב על הנושאים השונים בתחום איסור הלבנת הון, לחץ על הקישורים הבאים:
חוק איסור הלבנת הון וחוק איסור מימון טרור
למידע נוסף:
