In order to bring you the best possible user experience, this site uses Javascript. If you are seeing this message, it is likely that the Javascript option in your browser is disabled. For optimal viewing of this site, please ensure that Javascript is enabled for your browser.
     

    איסור הלבנת הון

    חוק איסור הלבנת הון וחוק איסור מימון טרור

    חוק איסור הלבנת הון

    באוגוסט 2000 נחקק במדינת ישראל חוק איסור הלבנת הון (להלן: "החוק"), במטרה להילחם בהלבנת הון ובפעולות ב"רכוש אסור". בנקים וגופים פיננסיים אחרים עלולים להיות מנוצלים לא פעם לביצוע פעולות, שמטרתן הלבנת הון ו/או העברת כספים לארגוני טרור, ולכן למערכת הבנקאית תפקיד חשוב במלחמה בנושאים אלה. צריך להחליף את הקישור לצו העדכני.

     

    לשם אכיפת החוק, פרסם בנק ישראל את צו איסור הלבנת הון צו איסור הלבנת הון ( צו איסור להלבנת הון גרסה מונגשת) (להלן: "הצו"), אשר נכנס לתוקף בפברואר 2002, וחל על כלל המערכת הבנקאית ועל חברות כרטיסי האשראי הבנקאיות.הצו תוקן ופורסם במתכונתו החדשה ב 2.2.14. צריך להחליף את הקישור לצו העדכני.

     

    החוק הינו חוק פלילי הכולל סנקציות עונשיות כגון מאסר וקנסות. קיום מדויק של הוראות החוק הינו חשוב ביותר, על מנת שהבנק ולקוחותיו לא ייכשלו בביצוע פעולות שהן בניגוד לחוק.

      

    חוק איסור מימון טרור

    באוגוסט 2005 נכנס לתוקפו חוק איסור מימון טרור חוק איסור מימון טרור, ( חוק איסור מימון טרור גרסה מונגשת) אשר נועד לבסס את המאבק של המערכת הכלכלית בטרור, תוך מניעת פעולות העשויות לקדם, לאפשר, לממן או לתגמל ביצוע מעשי טרור. מטרת החוק לסייע, בין היתר, באיתור וחשיפה של פעילות שנועדה למימון טרור באמצעות המערכת הבנקאית, דבר שהתברר כמציאות לאחר אירועי ה-11 בספטמבר 2001.

     

    בדומה לחוק איסור הלבנת הון גם חוק איסור מימון טרור הוא חוק פלילי, המטיל סנקציות עונשיות הכוללות קנסות כבדים ואף מאסר. כל העושה פעולה ברכוש למטרות טרור, או פעולה ברכוש שיש בה כדי לממן או לאפשר ביצוע של מעשה טרור, וכן כל המעביר רכוש לארגוני טרור או לפעילי טרור, עובר עבירה פלילית וצפוי לעונשים הקבועים בחוק.

     

    הוראות החקיקה כוללות, בין היתר, גם סוגי פעולות, בהן מחויב הבנק לבדוק את פרטיהם האישיים של הצדדים לפעולה אל מול רשימת ארגונים ואנשים שהוכרזו כמעורבים בפעילות טרור.

     

    בנוסף, כוללות ההוראות הנחיות בנוגע לשיקים המשוכים על בנקים ברשות הפלשתינאית:

     

    פרטי זיהוי נדרשים על פני השיק

    בעת הפקדת שיקים המשוכים על בנק ברשות הפלשתינאית, נדרש הבנק לוודא שעל כל שיק (ללא אבחנה לגבי הסכום הנקוב בשיק), יופיעו פרטי זיהוי של בעלי החשבון באותיות לטיניות, ובספרות הנהוגות בארץ. שיקים אשר על פניהם לא יופיעו כל הפרטים המפורטים להלן לא יתקבלו לגבייה לזכות חשבון הלקוח:

    • ביחיד – שם פרטי, שם משפחה ומספר זהות.
    • בתאגיד – שם התאגיד ומספר רישום.

     

    אי קבלת ואי תשלום שיקים מוסבים

    שיקים מוסבים (אשר על גביהם מופיעה יותר מחתימה אחת), המשוכים על בנק ברשות הפלשתינאית, לא יתקבלו להפקדה לזכות חשבון לקוח. שיק המשוך על בנק ברשות הפלשתינאית יופקד לזכות חשבון הלקוח, אך ורק אם הלקוח הינו המוטב ששמו רשום על פני השיק כנדרש, והוא היחיד המסב את השיק, לצורך הפקדתו בחשבונו.

     

    באופן דומה, התנאי לתשלום שיק המשוך על בנק לאומי שיוצג על ידי בנק ברשות הפלשתינאית, חובה להפקידו לחשבון על שם המוטב בשיק בלבד, ולא ניתן להסב שיקים אלה.

     

    דחיית מועדי הזיכוי והחיוב

    לתשומת לבכם: שיק המשוך על בנק ברשות הפלשתינאית, אשר מועד הפקדתו או פירעונו חלים, לדוגמא, בתאריך 1.1.2014 - זיכוי חשבון לקוח לאומי וחיוב הבנק הפלשתינאי בגינו, יידחו ביום עסקים אחד, דהיינו ל - 2.1.2014.