איסור הלבנת הון

באוגוסט 2000 נחקק במדינת ישראל חוק איסור הלבנת הון (להלן: "החוק"), במטרה להילחם בהלבנת הון ובפעולות ב"רכוש אסור". בנקים וגופים פיננסיים אחרים עלולים להיות מנוצלים לא פעם לביצוע פעולות, שמטרתן הלבנת הון ו/או העברת כספים לארגוני טרור, ולכן למערכת הבנקאית תפקיד חשוב במלחמה בנושאים אלה. 

לשם אכיפת החוק, פרסם בנק ישראל את  צו איסור הלבנת הון ( צו איסור להלבנת הון גרסה מונגשת) (להלן: "הצו"), אשר נכנס לתוקף בפברואר 2002, וחל על כלל המערכת הבנקאית ועל חברות כרטיסי האשראי הבנקאיות.הצו תוקן ופורסם במתכונתו החדשה ב 2.2.14.

החוק הינו חוק פלילי הכולל סנקציות עונשיות כגון מאסר וקנסות. קיום מדויק של הוראות החוק הינו חשוב ביותר, על מנת שהבנק ולקוחותיו לא ייכשלו בביצוע פעולות שהן בניגוד לחוק.

חוק המאבק בטרור התשע"ו- 2016

בשנת 2016 נכנס לתוקף חוק המאבק בטרור (שהחליף את חוק איסור מימון טרור).

מטרת החוק: לקבוע הוראות בתחום המשפט הפלילי והמנהלי, לרבות סמכויות אכיפה מיוחדות לצורך מאבק בטרור, ובכלל זה לשם:

•מניעת הקמתם, קיומם ופעילותם של ארגוני הטרור.
•מניעה וסיכול של עבירות טרור המבוצעות ע"י ארגוני טרור או יחידים.

כמו כן, החוק נועד לבסס את המאבק של המערכת הכלכלית בטרור, תוך מניעת פעולות העשויות לקדם, לאפשר, לממן או לתגמל ביצוע מעשי טרור. מטרת החוק לסייע, בין היתר, באיתור וחשיפה של פעילות שנועדה למימון טרור באמצעות המערכת הבנקאית. 

בדומה לחוק איסור הלבנת הון גם חוק המאבק בטרור הוא חוק פלילי,  כל העושה פעולה ברכוש למטרות טרור, או פעולה ברכוש שיש בה כדי לממן או לאפשר ביצוע של מעשה טרור, וכן כל המעביר רכוש לארגוני טרור או לפעילי טרור, עובר עבירה פלילית וצפוי לעונשים הקבועים בחוק.

הוראות החקיקה בנושא המאבק בטרור/ איסור מימון טרור כוללות, בין היתר, גם סוגי פעולות, בהן מחויב הבנק לבדוק את פרטיהם של הצדדים לפעולה אל מול רשימת ארגונים ואנשים שהוכרזו כמעורבים בפעילות טרור.

בנוסף, כוללות ההוראות הנחיות בנוגע לשיקים המשוכים על בנקים ברשות הפלסטינאית:
 

פרטי זיהוי נדרשים על פני השיק

בעת הפקדת שיקים המשוכים על בנק ברשות הפלסטינאית. נדרש הבנק לוודא שעל כל שיק (ללא אבחנה לגבי הסכום הנקוב בשיק), יופיעו פרטי זיהוי של בעלי החשבון באותיות לטיניות, ובספרות הנהוגות בארץ. שיקים אשר על פניהם לא יופיעו כל הפרטים המפורטים להלן לא יתקבלו לגבייה לזכות חשבון הלקוח:

ביחיד – שם פרטי, שם משפחה ומספר זהות.

בתאגיד – שם התאגיד ומספר רישום.

אי קבלת שיקים מוסבים

שיקים מוסבים (אשר על גביהם מופיעה יותר מחתימה אחת), המשוכים על בנק ברשות הפלסטינאית. לא יתקבלו להפקדה לזכות חשבון לקוח.

שיק המשוך על בנק ברשות הפלסטינאית. יופקד לזכות חשבון הלקוח, אך ורק אם הלקוח הינו המוטב ששמו רשום על פני השיק כנדרש, והוא היחיד המסב את השיק, לצורך הפקדתו בחשבונו.

באופן דומה, התנאי לתשלום שיק המשוך על בנק לאומי שיוצג על ידי בנק ברשות הפלסטינאית. חובה להפקידו לחשבון על שם המוטב בשיק בלבד, ולא ניתן להסב שיקים אלה.

  פעילות בשיקים מול הרשות הפלסטינאית. שאחד הצדדים הוא נותן שירותים פיננסיים (נותן שרותי מטבע ):

א. לאומי לא יקבל שיקים  לגביה בש"ח או במט"ח שיוצגו לגביה ע"י בנקים ברשות הפלסטינאית, באמצעות לקוחותיהם שיזוהו כנותני שירותים פיננסיים ע"י המערכת המיכונית.
       במידה ויופקדו שיקים אלה – הם יוחזרו. 

ב. לאומי לא יאשר להפקדה בחשבונות לקוחות המזוהים כנותני שירותים פיננסיים שיקים בש"ח או במט"ח, המשוכים על בנקים ברשות הפלסטינאית.
       במידה ותופקדנה המחאות אלו תתבטל הפקדתן.

דחיית מועדי הזיכוי והחיוב

לתשומת לבכם: שיק המשוך על בנק ברשות הפלסטינאית. אשר מועד הפקדתו או פירעונו חלים, לדוגמא, בתאריך 1.6.20  - זיכוי חשבון לקוח לאומי וחיוב הבנק הפלסטינאי בגינו, יידחו ביום עסקים אחד, דהיינו ל - 2.6.2020.