ניכיון חייבי חו"ל

במסגרת  "ניכיון חייבי חו''ל" רוכש לאומי מהיצואנים את חובות הקונים שרשומים בספריהם כחוב בחשבון פתוח. 

כאסמכתא לחוב משמש החשבון המסחרי, שהוצא לקונה ע''י היצואן בגין הסחורה/השירותים שסופקו ע"י היצואן. 

לאומי רוכש אך ורק חוב שאין תנאים מקדימים, שצריכים להתקיים על מנת שהקונה יהיה חייב בתשלום ליצואן.

עבור רכישת החוב גובה לאומי ריבית ניכיון, שתיקבע על בסיס הליבור בתוספת מרווח סיכון, ועמלת טיפול בעסקה.

איך זה עובד?

• היצואן ממחה (מעביר) ללאומי את זכויותיו לקבלת הכספים מהקונה על פי החשבון המסחרי. לרוב נעשות עסקות אלה "בצורה שקטה" (on a silent basis), כלומר לאומי והיצואן אינם מודיעים לקונה שהחוב הומחה ללאומי.
• כאשר הקונה ישלם את חובו ליצואן (המשמש כעת כנאמן לאומי לגביית החוב), היצואן יעביר ללאומי את הכספים שהתקבלו לסילוק חוב הקונה, במועד הפירעון שנקבע לעסקת הניכיון.
• מאחר שמדובר בעסקת מכר, היצואן אינו רשאי לפרוע את החוב ממקורותיו, אלא רק מהתמורה שנתקבלה מהקונה.

הביטוח של לאומי

בעסקות אלה לאומי מסתמך על פוליסת ביטוח של בססח - החברה הישראלית לביטוח אשראי בע''מ או של כלל ביטוח אשראי בע''מ, שבה לאומי הוא המבוטח.

הפוליסה של לאומי היא למעשה ראי לפוליסה של היצואן.

מאחר שכל פרטי עסקות היצוא מצויים בידי היצואן, היצואן ממונה כמפעיל פוליסת לאומי באותו אופן שבו הוא מפעיל את הפוליסה שלו. כלומר, עליו מוטלת החובה לשלם פרמיה, לדווח דיווחים נדרשים וכו', ולצורך כך הוא חותם על 'הסכם הפעלה' כלפי לאומי.

חברות הביטוח אינן מבטחות 100% מהסיכון, אלא במרבית המקרים עד 90%. לכן, לאומי נוהג לנכות רק את החלק המבוטח של כל חשבון מסחרי. את החלק הנותר יקבל היצואן מהקונה במועד הפירעון של החשבון המסחרי.

לבקשת היצואן, ניתן לנכות את מלוא שווי החשבון המסחרי. במקרה זה נשמרת ללאומי הזכות לדרוש מהיצואן החזר כספים עבור החלק שאינו מבוטח, אם הקונה לא יפרע את חובו.

מאחר שהביטוח אינו מכסה סכסוך מסחרי בין היצואן לקונה או קיזוזים על-ידי הקונה, נשמרת ללאומי הזכות לדרוש מהיצואן החזר הכספים בקרות מקרים אלה.